בהיותו שוטר, שמעון פורטל כבר הספיק לנהל קרבות, להילחם ולנצח, אבל בבוקר שמחת תורה תשפ"ד הוא ניהל קרב מסוג אחר, קרב של אבא. שמעון הוא שוטר חד ונחוש, אבל גם איש משפחה, ואדם בעל לב מיוחד. בבוקר השבת האיומה שבה פרצה המלחמה קיבל שמעון דיווחים על ניסיונות השתלטות של מחבלים על תחנת משטרה בשדרות. הוא הגיע לתחנה מיד ולקח חלק בקרב הקשה מול המחבלים שניסו לכבוש את תחנת המשטרה.
לפתע, כשהוא ממש בתוך הלחימה, הטלפון שלו משמיע קול. זו הודעה מנטע, הבת שלו בכפר עזה שכותבת: "אבא, יש פה מחבלים. שלח לנו עזרה".
בתוך דקות מעטות מגיעה מנטע הודעה נוספת: "נפצעתי".
שמעון מבין שהוא חייב להגיע אל הבת שלו. הוא ממהר אל רכבו ויוצא אליה. בדרך הוא נתקל בירי מכל עבר בכביש שבו הוא נוסע, אבל הוא לא מוותר. הרכב שלו כבר פגוע והוא ממשיך לנסוע לתוך הקיבוץ. הוא יודע שהוא חייב להגיע אל הבת שלו ויהי מה.
כשנכנס אל הקיבוץ הוא נתקל במחבלים, יורה בהם, ושוב יוצא מהקיבוץ כדי להיערך מחדש לקרב מולם. הוא מאתר שוטרים נוספים שיוכלו להילחם יחד איתו והם מצטרפים אליו ונכנסים שוב אל שטח הקיבוץ. שמעון כבר כמעט מגיע אל נטע, אבל רגע לפני שהגיע אל הבית שלה, הוא רואה שלושה ילדים קטנים וזוג צעיר נמלטים. שמעון מעלה אותם לרכבו וממלט אותם אל מחוץ לקיבוץ במהירות יחד עם שני פצועים נוספים, כשנטע שלו עדיין ממתינה לו.
שמעון מוציא את הניצולים וחוזר, לא מוותר. נטע נמלטה בינתיים מהבית שלה זמן קצר לפני שהמחבלים הגיעו, וברחה אל מסתור יחד עם בן הזוג שלה. שמעון איתר אותם וחילץ את נטע הפצועה עם בן זוגה אל מקום מבטחים. שמעון הוא שוטר ואבא גיבור חיל, שבנחישות וגבורה הציל את חייהם של רבים, בדרכו להציל בהצלחה גם את חייה של נטע שלו.
כתבה - רחל שירה אזרד
Comentários